צוואה הדדיתאם נשאל הורים לילדים בוגרים, מה הניע אותם לערוך צוואה הדדית – על פי רוב הם יאמרו שרצו להשיג 3 מטרות:

  1. מטרה אחתלהגן כלכלית על בן הזוג השני שנותר בחיים, ולכן להשאיר בידיו את כל הרכוש שנצבר בחיי הנישואים כל עוד הוא חי;
  2. מטרה שנייהלחלק את הרכוש הנ”ל שווה בשווה בין הילדים, לאחר פטירת בן הזוג השני.
  3. מטרה שלישיתלכבול את בן הזוג הנותר בחיים, להוראות הנ”ל של הצוואה (במלים פשוטות- שלא ישאיר את הרכוש לבת הזוג החדשה שתהיה, במקום לילדים ). 

אבל המציאות מלמדת – שכאשר הורים מסתפקים בניסוח בסיסי בלבד של צוואתם כמו הניסוח הנ”ל, ולא מגבילים את בן הזוג שנותר לגבי הפעולות שהוא יכול לעשות ברכוש – המטרות הנ”ל לא בהכרח מושגות והתוצאות עלולות להיות עגומות. 

המקרה של  האחים תמר וארז (שמות בדויים), מהווה דוגמא למציאות כזאת.

 

אמא של תמר וארז ירשה ממשפחתה חנות לבגדי אופנה ובזכות עבודה קשה שלה ביחד עם בעלה, הפכה החנות ברבות השנים לרשת חנויות אופנה מצליחה וידועה בישראל (“העסק”).

כשחלתה האם, פנו ההורים לעוה”ד של העסק, על מנת שיערוך עבורם צוואה הדדית, ובמסגרתה נקבע הנוסח הכללי הנ”ל- בפטירת בן הזוג הראשון, יעבור כל הרכוש המשותף לבן הזוג הנותר בחיים, ולאחר אריכות ימיו של הנותר בחיים- יחולק רכוש זה או מה שיישאר ממנו- שווה בשווה בין תמר וארז.

ברקע הדברים יצוין, כי מאז ומתמיד, ארז חש קנאה עזה כלפי תמר, לאור הקירבה המיוחדת בין האם לתמר, אשר פעמים רבות התבטאה כי תמר הינה מקור גאוותה של האם, כשהיא רומזת שארז לעומת זאת לא הסב לה נחת בלשון המעטה.

 

בנסיבות אלה, לאחר שהאם נפטרה, הרגיש ארז דחף עז להתנקם בתמר על היחס המועדף שקיבלה מהאם, ו”לעשות צדק” על ידי כך שישתלט על העסק ולא ישאיר לתמר דבר ממנו.

ארז ניצל את העובדה, כי האב שהיה תלוי כל חייו באם הדומיננטית – נותר חלש נפשית וחסר אונים לאחר פטירתה, במיוחד כשכבר לא היה בעצמו בקו הבריאות.

כך, ארז החל לבודד את האב מסביבתו, לאחר ששכנע אותו כי רק הוא יוכל לדאוג לו לכל צרכיו לעת זקנתו, שכן ארז רווק ללא משפחה, בניגוד לתמר שמטופלת בילדים קטנים, ובניגוד לחבריו הקרובים של האב שכבר מזדקנים בעצמם.

במצב בו האב פיתח תלות מוחלטת בארז, הצליח ארז לשכנע את האב, להעביר לידיו את כל הזכויות בעסק, בנימוק כי רק הוא יוכל להמשיך ולהצעיד את העסק קדימה, ולשמר את מפעל חייהם של ההורים.

תמר גילתה את דבר גזילת חלקה בעסק ע”י ארז לגמרי במקרה כשאספה מתיבת הדואר של האב מכתבים עבורו, כפי שנהגה לעשות מידי פעם, ובין המכתבים מצאה הודעה מ”רשם החברות”, המאשרת כי העסק עבר על שם ארז בלבד, כעסקת מתנה ללא תמורה

כך, ארז חיבל בכוונה ברצון האם וגרם לאב לרוקן את הירושה של תמר, כשהוא מנצל את העובדה שההורים לא הכניסו לצוואתם הוראה שמגבילה באופן מפורש את ההורה הנותר בחיים- שלא להעביר או למכור את הנכסים שברשותו.

העוול שגרם ארז לתמר ממחיש את החשיבות הקריטית של עריכת צוואה בכלל וצוואה הדדית בפרט, בפני עו”ד המתמחה בדיני ירושה, שכן ניסוח מקצועי היה לוקח בחשבון את התרחיש הנ”ל ומונע אותו מראש- ע”י ניסוח הוראות המגבילות את האב.

  • דוגמא לניסוח כנ”ל – להורות שההורה הנותר בחיים, יהיה מנוע מלתת רכוש כלשהו במתנה ללא תמורה, גם לא לאחד הילדים.
  • דוגמא נוספת – להורות כי ההורה שנותר בחיים, יוכל למכור רכוש רק אם הוא צריך את הכסף למימון צרכיו שלו (למשל מעבר לבית אבות).
  • דוגמא נוספת – להורות כי כל עסקה ברכוש ההורים, תהיה בכפוף לאישור בימ”ש לענייני משפחה, אשר יבדוק אם העסקה מנוגדת לצוואה או שהיא נעשית בחוסר תום לב.

 

*לצד כל אחת מההוראות הנ”ל מומלץ להורות על רישום הערת אזהרה מתאימה לגבי כל נכס ברכוש ההורים (עו”ד יידע איפה וכיצד רושמים).

**יצוין, כי עדין פתוחה בפני תמר האפשרות לפנות לבית המשפט ולבקש לבטל את העברת העסק לידי ארז, או לפחות לבטל את העברת מחצית העסק השייכת למעשה לה – אבל – היא תצטרך להוכיח שהאב פעל בחוסר תום לב או שלא פעל מרצון חופשי, ונטל הוכחה זה אינו פשוט.

*** הבהרה – על כל מקרה להיבחן לגופו ולכן המלצות אלה אינן באות במקום ייעוץ משפטי.