לא פעם בהליכי גירושין מעורבת דירה שהייתה בבעלותם המשותפת של הזוג וכעת יש להחליט מה יעלה בגורלה, בין אם מכירתה, השכרתה וכדומה. לעיתים קרובות נוצר מצב מורכב שבו אחד מבני הזוג (לרוב האישה) ממשיך להתגורר בדירה, ואילו הצד השני פונה לבית המשפט או לבית הדין בתביעה לפסוק דמי שימוש עקב המגורים הבלעדיים בה. כיצד מתייחסים בתי המשפט לנושא זה? אילו דמי שימוש נפסקים? בשורות הבאות נבחן שאלות אלו ואחרות באמצעות פסיקה של בית משפט לענייני משפחה בקריות.

 

כמה מילים על דמי שימוש במקרקעין

 

כאשר בני זוג מתגרשים וקיימת דירה המצויה בבעלותם המשותפת, או בבעלות של מי מבני המשפחה (כמו למשל הורי הבעל), נכנסים לתמונה גם דיני המקרקעין. בדינים אלו קיימת קביעה שאם אדם משתמש במקרקעין משותף הרי שעליו לספק שכר הולם בעד השימוש ליתר השותפים. לעניינו מדובר בדמי שכירות הנדרשים על ידי הצד שאינו מתגורר כעת בדירה, ועליו להראות כי הצד השני נהנה משימוש בלעדי בה ומכאן “מתעשר שלא כדין”. על מנת לחשב את דמי השכירות (“דמי שימוש”) יפנה בדרך כלל בית המשפט למומחה חיצוני, אשר יעריך את דמי השכירות המקובלים עבור דירה זו בהתאם לגודלה, האזור הגיאוגרפי שלה, מצבה הפיזי וכדומה. יש לציין כי בתי המשפט אכן נוטים לפסוק לתובע דמי שימוש, בוודאי אם נקבע זה מכבר מועד לפינוי הדירה בצו פירוק שיתוף.

 

תביעה לדוגמא

 

נביא כדוגמא פסיקה שניתנה בשנת 2014 על ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות. מדובר בתביעה שהגיש חמה לשעבר של אישה שהתגוררה עם בעלה במשך 8 שנים בדירה משותפת, הרשומה על שם האב, ואף גדלו בדירה 3 ילדיהם. לאחר שהתגרשו פנה אביו של הבעל במכתב לאישה ודרש ממנה להתפנות מהדירה, אך זו סירבה. כעת פנה התובע לבית המשפט בבקשה שיפסוק לו דמי שימוש ראויים, וכמו כן שהאישה תפנה את הדירה. מאידך, גם התובעת הגישה תביעה ובה הטענה שאם יחייבו אותה בדמי שימוש הרי שעל הגרוש לפצותה עקב חובתו במזונות הילדים שמתגוררים עימה באותה הדירה.

 

פסיקת בית המשפט

 

בית המשפט קבע כי התובע זכאי לבטל את רישיונה של האישה לעשות שימוש בנכס, אך עקב הביטול עליו לפצותה בסכום של כ- 80 אלף שקלים. כמו כן, נקבע כי הייתה קיימת בין השניים הסכמה בעל פה לפיה תוכל האישה להתגורר בדירה עד הגיע ביתה הקטנה לגיל 18 שנים. מאידך, אין בהסכמה זו משום הבטחה להתגורר בדירה ללא דמי שכירות. מכאן שעל האישה לשלם לחמה לשעבר דמי שכירות של כ- 2,200 שקלים עבור כל חודש שבו תתגורר בדירה עד שתגיע הבת גיל 18, כלומר 40 חודשים, כאשר מהסכום הזה מתקזז הפיצוי המגיע לה בגין ביטול הרישיון. לבסוף, בית המשפט דחה את תביעת האישה לפיה בעלה צריך לפצותה בגין דמי השכירות שיהיה עליה לשלם מעתה והלאה לחמה.

 

למידע נוסף בנושא ולקביעת פגישת ייעוץ התקשרו למשרד עו”ד אירית רייכמן ושות’ בטלפונים 03-571300 או 02-6541542.