בפסק דין שניתן בבית משפט לענייני משפחה בנצרת ביום 03.01.2017 על ידי כב’ השופטת רונית גורביץ, נבחנה השאלה במסגרת תביעה רכושית, הכיצד יש לחשב מוניטין של עסק ולאזן את שוויו בין בני הזוג. במקרה זה, האיש הגיש תביעה רכושית, אשר במסגרתה טען כי מאחר והעסק הוא של שני בני הזוג, יש להעריך את שווי העסק ולחלק אותו בין הצדדים.

האיש טען כי אמנם האישה היא שיזמה את העסק והוא נרשם על שמה בלבד אך העסק בפועל שייך לשניהם. לצורך הקמת העסק, האיש טען כי השקיע את כספי הפיצויים והפנסיה שלו בסך של שמונים אלף שקלים. כמו כן, טען, כי שני הצדדים פעלו לשיווק העסק ולהצלחתו ואילו האישה סגרה את העסק בכוונה תחילה.

מנגד, האישה טענה כי העסק הוקם על ידה והופעל מהבית והיא נאלצה לסגור אותו נוכח הפסדים קשים. לטענתה שלוש סיבות הביאו לקריסתו של העסק: עידן האינטרנט, מצבה הבריאותי וצרכיו המיוחדים של הבן הקטן. האישה הוסיפה וטענה כי אין לעסק מוניטין אותו ניתן לאזן בין הצדדים, שכן העסק כבר אינו קיים והפסדים רבים גרמו לסגירתו.

בית המשפט מינה אקטואר מטעמו אשר יערוך חוות דעת בה יישום את חובות וזכויות הצדדים, כולל מוניטין של העסק. האקטואר הגיש את חוות דעתו הראשונה בה קבע כי על האישה לשלם לאיש סך של מאה חמישים אלף ₪ בגין חלקו של האיש בעסק. בהמשך, בית המשפט נתן החלטה במסגרתה הורה לאקטואר להכין חוות דעת נוספת ולבחון מחדש את המוניטין של העסק. האקטואר הכין חוות דעת נוספת בה קבע כי האיש יקבל מחצית מהשקעותיו בעסק ובסך הכל שך של שבעים ושישה אלף שקלים.

בית המשפט בחר שלא לקבל גם את חוות דעתו השנייה של האקטואר וקבע כי מוניטין מוגדר כסכום שווי העסק מעבר לנכסים המוחשיים. רוכש המוניטין מצפה כי הלקוחות ימשיכו להגיע לעסק מכוח המוניטין שלו. ההסתברות שהלקוחות ישובו לבית העסק נובעת ממספר גורמים: הסימן המסחרי של המוצר, איכותו, שמו, מחירו, יעילות העסק ומיקומו.

האקטואר הגיע למסקנה כי העסק לא הצליח לשרוד ואין הצדקה כלכלית לקיומו ולכן המסקנה היא כי לעסק אין מוניטין שניתן לאזן בין הצדדים. על אף האמור, קבע האקטואר כי האיש יקבל מחצית מהשקעותיו בעסק.

בית המשפט קבע כי אין לאמץ את מסקנת האקטואר משום שלא יעלה על הדעת שהאיש יקבל את חלקו מהרווחים של העסק, שאינם קיימים, כך שהאישה תצטרך לשלם לו מכיסה ובמצב כאמור, האישה תצא נפסדת.

עוד קבע בית המשפט כי העסק נסגר בשל תנאי שוק אינטרנט תחרותי וכי מהדוחות הכספיים עולה כי אין המשכיות לעסק. לכן, פסק בית המשפט כי האישה תהא פטורה מכל חיוב של מוניטין כלפי האיש עבור העסק.

לאור האמור, בית המשפט הורה לאקטואר לחשב את הסכום לו זכאי האיש מהאישה לפי שווי הערך הפיזי של המלאי בעסק נכון למועד הקובע ובקיזוז הוצאות שיווק.