המנוח במותו היה תושב ישראל, אשר ב-8 השנים האחרונות לחייו, התגורר בישראל ושהה בחו”ל בממוצע חודשיים בשנה. המנוח השאיר אחריו צוואה, ובה הוראה כללית לפיה עיזבונו כולל חשבונות בנק בחו”ל, אולם לא צוין בצוואה במפורש מספרי חשבונות הבנק והמוטבים.

התנהלותו הכלכלית של המנוח התאפיינה בפתיחת חשבונות בנק על שם בני משפחה וקרובים, הפקדת כספיו בחשבונות אלו, תוך שהוא מתנהל בחשבונות אלו באמצעות ייפוי כוח.

כמו כן, נהג המנוח לפתוח חשבונות בנק על שמו ולרשום בני משפחה וקרובים כמוטבים בחשבונותיו.
יש לציין כי בכל חשבונות הבנק שפתח המנוח נהג המנוח מנהג בעלים בחשבון.

במסגרת התנהלות זו פתח המנוח חשבון בנק בניו יורק על שם אחיינו כשהמוטב הוא המנוח, וכמו כן פתח המנוח על שמו עוד 7 חשבונות בנק נוספים בניו יורק כאשר אחייניתו היא המוטבת בהם.

שני האחיינים הגישו תביעות בבימ”ש למשפחה בישראל בפני כב’ השופט נפתלי שילה כי יינתן פסק דין הצהרתי כי הכספים שהופקדו בחשבונות בניו יורק אינם חלק מהעיזבון אלא שייכים להם בלבד.

לאור העובדה כי מדובר בחשבונות בנק שנוהלו בניו יורק חל עליהם בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי הדין של מדינת ניו יורק.

כב’ השופט נפתלי שילה שדן בתיק מינה לצורך כך מומחה לדין הזר של מדינת ניו יורק, ואימץ את חוות דעתו לפיה חשבון הבנק בו היה האחיין בעלים ואילו המנוח היה מוטב בלבד, הנו מתנה שהעניק המנוח לאחיין בחייו, והחשבון שייך לאחיין בלבד. חשבונות הבנק שהיו ע”ש המנוח והאחיינית היא המוטבת בהם, מהווים על פי דיני הירושה של מדינת ניו יורק נכס “לבר עיזבון” דהיינו, נכס שההוראות בצוואת המוריש אינן חלות עליהם, ולכן הם אינם חלק מהעיזבון אלא שייכים לאחיינית בלבד בהתאם לדיני הירושה החלים בניו יורק.

כמו כן, לפי הדין של מדינת ניו יורק ההוראה הכללית בצוואת המנוח אינה מהווה הוראה בדבר שינוי מוטב, ועל כן על בסיס הוראה כללית בצוואה לא ניתן לקבוע כי הצוואה שינתה את המוטבים כפי שנקבעו בחשבונות הבנק.

מקרה זה מדגיש ביתר שאת את החשיבות הרבה שיש בבחירת עורך דין מקצועי בתחום דיני הירושה לצורך עריכת צוואה, במיוחד כאשר קיימים נכסים בחו”ל, אשר לגביהם ישנה חשיבות מיוחדת כי עורך דין הבקיא בדיני הירושה ובזיקה לדין הזר, יערוך בדיקה משפטית מדוקדקת אשר תמנע התרחשותם של מקרים כמו המקרה דנן, לפיהם על אף כוונת המנוח בצוואתו כי כל חשבונות הבנק יכללו בעיזבונו, הדין הזר של מדינת ניו יורק, לא אפשר את קיום הצוואה, בהתאם לכוונת המצווה.