בערעור שהגיע אל פתחו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, דן ההרכב בהשלכותיו של החוק החדש לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו כאשר הבעל יצא לפנסיה מוקדמת. בין בני הזוג התגלעה מחלוקת באשר ליישומו של החוק ובאשר לפסק הדין שניתן לגביהם בבית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה קבע, כי על אף הוראות החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני הקובע כי פנסיה מוקדמת אינה ניתנת לחלוקה בין בני זוג שנפרדו, פנסיה מוקדמת היא נכס בר איזון שכן החוק לא התכוון לשנות את הפסיקה הקיימת. בנוסף, קבע ביהמ”ש כי מכיוון שפסק דין בעניין בני הזוג ניתן טרם חקיקת החוק לא ניתן לשלול את זכויותיה של בת הזוג בכספי הפנסיה של בן זוגה באופן רטרואקטיבי.

old-people-275319_640בעוד שבת הזוג הסכימה לפסיקת בית המשפט לענייני משפחה, טען בן הזוג כי החלטתה זו של ביהמ”ש איננה תואמת את החוק החדש הקובע כי במקרה הנידון פנסיה מוקדמת על רקע מצב בריאותי איננה ניתנת לחלוקה והמציין בפירוש כי תחולתו הינה רטרואקטיבית. בן הזוג הוסיף, כי ניתן לחרוג מן החוק רק במקרה של הסכמת הצדדים, הסכמה אליה לא הגיעו במקרה זה.

ביהמ”ש המחוזי, בדעת רוב של השופטת שרד דברת, קיבל את טענותיו של בן הזוג, הפך את החלטתו של ביהמ”ש לענייני משפחה וקבע כי החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני חל ביחס ליציאה לפנסיה מוקדמת בהסדר של פנסיה תקציבית על רקע מצב בריאותי וקובע שבמקרים אלו הפנסיה איננה ניתנת לחלוקה. אכן, הפסיקה שקדמה לחוק כפי שציין בית המשפט לענייני משפחה קבעה כי בן הזוג לשעבר זכאי לקצבת הפנסיה המוקדמת ככל פנסיה אחרת המשולמת עם גיל הפרישה אך החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני שינה את ההסדר הקיים וקבע כי בכל הנוגע לפנסיה תקציבית- בן הזוג לשעבר לא יהא זכאי לחלק מהפנסיה של החוסך במקרה בו יצא לפנסיה מוקמת מטעמי מצב בריאותי.

מדברי ההסבר להצעת החוק הובהר, כי השינוי נבע מן התפיסה לפיה בנסיבות אלה הפנסיה המוקדמת הינה קצבת נכות המהווה תחליף לשכר ועל כן אין מקום לחלוק בה עם בן הזוג לשעבר. השינוי נגע רק לפנסיה מוקדמת מחמת מצב בריאותי לקוי כפי שעלה במקרה הנידון, ובכל הנוגע לפרישה מוקדמת שאיננה נובעת מסיבות בריאותיות- נשאר על כנו המצב הקודם.

בניגוד לעמדת בית המשפט לענייני משפחה שקבע כי החוק החדש לא נועד לשנות את דיני השיתוף בין בני זוג וכי ביהמ”ש יכול לסטות מן ההסדרים שנקבעו בו על פי שיקול דעתו, קבע ביהמ”ש המחוזי כי ההסדרים המהותיים ובפרט אלו המשנים את דיני השיתוף הקודמים הקבועים בחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני הינם הסדרים מחייבים ובית המשפט אינו יכול שלא לפעול לפיהם אלא רק בהסכמתם של בני הזוג. לפיכך, לאור החוק החדש לחלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו, לא ניתן עוד לפרש את חוק יחסי ממון בניגוד להוראותיו המפורשות.

ביהמ”ש שב והדגיש, כי האפשרות שלא להיזקק להוראותיו המהותיות של החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני ולותר על המנגנון הקבוע בו, נקבעה בחוק כחריג, אשר קיים רק כאשר שני בני הזוג מסכימים לכך, אפשרות שאינה קיימת כאשר רק אחד מבני הזוג מעוניין בה.

באשר לתחולה הרטרואקטיבית, ביהמ”ש המחוזי פסק כי בחוק נקבעה תחולה רטרואקטיבית מפורשת לפיה הוא יחול גם לגבי פסקי דין לחלוקת חיסכון פנסיוני שניתנו לפני יום תחילתו. לפיכך, במקרה של הצדדים חל החוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בדומה לכל מקרה אחר.