ענף ההיי טק, אחד הענפים הבולטים בעולם התעסוקה הישראלי, מעלה שאלות משפטיות בכל הנוגע לדיני משפחה וסוגיית הגירושין. אורח החיים האינטנסיבי המאפיין את הענף, העבודה תחת הלחץ ובשעות שאינן סטנדרטיות, נסיעות אפשריות לחו”ל וחוסר ביטחון תעסוקתי בגילאים שלמעלה מ-40 מביאים לתוצאה לפיה בענף ההיי טק שיעורי הפרידות והגירושין הם מהגבוהים ביותר בישראל.

הענף, שמתאפיין במשכורות גבוהות ונכסי קריירה כמו גם בנכסי מניות ואופציות לעובדים מעמיד אתגרים חדשים בפני עורכי הדין ובתי המשפט ולא תמיד מיטיב עם עובדי הענף החשופים לתביעות רכוש מבני זוגם הכוללת לא רק את נכסיהם היומיומיים אלא גם נכסים אחרים שנצברו במהלך החיים המשותפים כגון נכסי מוניטין.

נכסי קריירה ומוניטין אישי

person-1023864_640אחת מהסוגיות המרכזיות המלוות גירושין בעולם ההיי טק היא סוגיית חלוקת נכסי קריירה ומוניטין אישי. עולם ההיי טק הידוע בשעות העבודה המרובות שהוא דורש ובחשיבות שהוא מעניק למוניטין מקצועי לרוב נשען על מערכת משפחתית בה בשעה שבן זוג אחד מתפתח מבחינה מקצועית ומשקיע שעות מרובות במקום עבודתו, בן זוגו נאלץ להשקיע מזמנו לענייני הבית וגידול הילדים. הדרישות הגבוהות בעולם ההיי טק מבחינת היקף המשרה לרוב מאלצות את בן הזוג ה”ביתי” להתאים את משרתו לדפוס עבודה זה של בן זוגו ולוותר על פיתוח אישי וקריירה פוטנציאלית.

התופעה הנפוצה הזו, מייצרת פער כלכלי והשתכרותי הן מבחינת ההשתכרות בפועל והן מבחינת כושר ההשתכרות בין שני בני הזוג ובעת גירושין עתיד הפער רק להעמיק. המשפט הישראלי אינו עיוור לדפוס זה ועל כן מוכרת בו הפרקטיקה של חלוקת נכסי קריירה ומוניטין בעת גירושין.

מה הם נכסי קריירה?

מדובר בנכסים הנצברים במהלך החיים המשותפים של בני הזוג שאינם מוחשיים, הם יכולים לבוא לידי ביטוי בהשכלה, תארים, ניסיון מקצועי, דרגות, מוניטין אישי ומקצועי ועוד. נכסי קריירה הם בעצם “הון אנושי” ולפיכך ניתנים לכימות כלכלי ולחלוקה בעת גירושין כנכס לכל דבר. נכסי הקריירה הם מאפיין מרכזי של שוק ההיי טק, בו לצבירת מוניטין, דרגות וניסיון תעסוקתי מרכיב משמעותי בגובה השכר.

נכסי מוניטין אישי ומקצועי

מוניטין אישי כשמו כן הוא, מתייחס למאפייני בן הזוג, תכונותיו, ניסיונו, וכישרונותיו שנצברו במהלך החיים המשותפים.

הפסיקה כיום, מכירה במוניטין אישי כנכס בר חלוקה אך ורק במקרים מובהקים של פער משמעותי בכושר ההשתכרות של הצדדים כשהוא נובע מוויתור או הקרבה של אחד מהם. על בן הזוג התובע להוכיח שלעזרתו הייתה השפעה מכרעת על מוניטין בן זוגו וכי עזרה זו מנעה ממנו התפתחות כלכלית. צבירת המוניטין צריכה להתבצע במהלך תקופת הנישואין ומוניטין שנצבר לפניה אינו בר חלוקה.

קיים קושי רב בחישוב ושכלול המוניטין האישי ולרוב ההערכה נעשית באומדן. כאשר לשני בני הזוג ישנו מוניטין אישי, הוא נאמד עבור כל אחד מהם ומקוזז ההפרש בין שניהם.

מוניטין עסקי לרוב מתקשר לעסק מסוים של בני הזוג, לרווחיותו וקהל לקוחותיו. גם המוניטין העסקי כמו המוניטין האישי הוא נכס בר חלוקה בפסיקה הישראלית. תרומת בן הזוג העוסק בענייני הבית וגידול הילדים נתפסת כתרומה כלכלית לעסק המשפחתי ולפיכך המוניטין העסקי ניתן לחלוקה. החלוקה, בדומה לחלוקת המוניטין האישי בעייתית לחישוב ואינה מתבצעת לפי שיטה אחידה בפסיקה.

פערי מוניטין אישי ומקצועי אפשרי שיקוזזו במסגרת חלוקת הרכוש בין בני הזוג, לפיכך לדוגמא, במידה ובת הזוג תוכיח כי למוניטין של בן זוגה קשר הדוק לתמיכתה בענייני הבית, אפשרי שתזכה לחלק גדול מבית המגורים ושחלוקתו לא תהייה שוויונית, כלומר אפשרי שתקבל 65% מן הבית ואף יותר.

בכל מקרה של חלוקת נכסי קריירה, על בן הזוג התובע להוכיח תרומה ממשית ומהותית לצבירתם וקשר ישיר בין צבירתם לבין ויתורים שביצע בקריירה שלו במהלך החיים המשותפים. יקל על בן הזוג התובע אם יוכיח הזדמנויות, אפשרויות והצעות ממשיות אותן דחה בכדי לתמוך בבן זוגו. כאמור, נכסים ומוניטין שנצברו טרם תקופת הנישואין אינם ברי חלוקה.

סטארט אפים

מדובר באחת הסוגיות המרכזיות בעולם ההיי טק. חברות הסטארט אפ מאופיינות בעבודה ארוכת שנים שאינה מניבה לרוב תמורה כלכלית, תמורה זו, אם מגיעה בשלב האקזיט יכולה להיות גבוהה מאוד וחד פעמית. הסוגיה מעלה שאלות כשמדובר בגירושין, מה דינם של נכסי סטארט אפ שהעבודה עליהם התבצעה טרם הנישואין אך הבשילו לכדי אקזיט רק לאחריהם?

כאמור, המשפט הישראלי מעניק משקל רב לזיקה בין חיי הנישואין להיווצרות נכסי הקריירה ודורש להוכיח כי נכסי הקריירה נצברו בתקופת הנישואין. סיטואציה בה  העבודה המאומצת על הפרויקט יצאה לפעול טרם הנישואין תקל על בן הזוג הנתבע לשמור לעצמו את נכסי הסטארט אפ ומאידך עבודה בזמן תקופת הנישואין, בעיקר כזו שגובתה בתמיכתו של בן הזוג, טיפול על ידו בענייני הבית וויתור על הקריירה תעניק לבן הזוג התובע יתרון.

משנקבע כי לייסוד והצלחת חברת ההיי טק קשר לתמיכתו הביתית של בן הזוג, יתקשה בן הזוג היזם לשמור על נכסיו. כך לדוגמא, בית המשפט העליון במדינת ניו יורק פסק לפני כשנתיים (בפסק דין Shah V Shah) על העברת 30% מנכסיו של הבעל בחברת ההיי טק לטובת אשתו וכמו כן קצבה חודשית של 4,000$ לתקופה של ארבע שנים בגין פערי השתכרות.

בן הזוג הקים את חברת הסטארט אפ במהלך הנישואין ואף היה שותף בה במהלכם. בניסיון לשמור על נכסיו בחברה, העביר את חלקו וזכויותיו לשותפו לסטארט אפ עם תחילת הקרע בין הצדדים. בית המשפט בצעד חריג ביטל את ההעברה וקבע כי מדובר ברכוש המשפחתי על פי העיקרון לפיו “נכס שנרכש במהלך הנישואין, חזקה עליו כי הינו רכוש משפחתי”.

בית המשפט העליון במדינת ניו יורק דחה את טענותיו של הבעל לחלוקה שוויונית של הרכוש והורה כאמור על העברת אחוזים בחברה לאשתו על אף שחלקו בחברה כבר הועבר לשותפו וכאורה כבר לא היה בחזקתו.

מניות ואופציות

ככלל, אופציות, מניות והטבות נוספות כגון בונוסים הן ברות חלוקה. לעיתים, אף מגדיל בית המשפט ופוסק לחלוקה של הנ”ל לאחר “מועד הקרע”, כלומר מעניק תמלוגים לבן הזוג על אף שהתקבלו לאחר הפרידה אך בפועל נבעו מהשקעתו בעבר של בן הזוג הביתי ובתמיכתו.

בעת גירושין, כשנדרש ביהמ”ש לשאלת המניות עליו לקחת בחשבון את אופיין. בהנחה שהתרשם בית המשפט שהמניות מהוות נכסי קריירה שנצברו במהלך החיים המשותפים ולפיכך ברות חלוקה, עליו לעמוד על מהותן, האם מדובר בחברה פרטית או ציבורית? האם בן הזוג הוא שותף פורמאלי או שותף מהותי בחברה?. כשמדובר בחברה פרטית, בה בן הזוג הוא שותף מהותי סביר שימנע בית המשפט מקביעה שיפוטית שיש בה הענקת מניות בעין ויעדיף לזכות את בן הזוג בשווי המניות נכון ליום הפירוד. במקרה כזה, יש לאמוד את שווי המניות ואת שווין יעניק בן הזוג המחזיק בהן לבן זוגו.

איזון המשאבים

בכל האמור לעיל, יש לקחת בחשבון את סוגיית “איזון המשאבים”, הפרקטיקה הנוכחית המיושמת כיום במשפט הישראלי בעת גירושין. במסגרת איזון המשאבים כפי שמוסדר בין השאר בסעיף 8 לחוק יחסי ממון, מתאפשר לבית המשפט בנסיבות מיוחדות, לפסוק כי הרכוש יאוזן צורה שאינה שוויונית או שלא על פי הכללים שתוארו אלא בחלוקה אחרת אותה יקבע ביהמ”ש לפי ראות עיניו במקרה הנידון לאור הנסיבות.