הטלפון צלצל במשרדי, מהעבר השני היתה הילה. “יש לו מישהי אחרת” היא פתחה והחלה לבכות, היא הרגישה את זה בזמן האחרון, הוא לא היה כרגיל וזה לא היה רק בגלל הבעיות בעבודה ולא רק בגלל הריבים שלהם, משהו השתבש. הם נשואים כמעט 10 שנים, יש להם 2 ילדים משותפים ועכשיו כל השכונה צוחקת עליה. מישהי ראתה אותם יחד, אחרת שמעה אותו מדבר איתה, כולם יודעים. הזמנתי אותה לפגישה אישית בה תכננו את צעדינו הבאים. הילה לא רצתה שום קשר איתו יותר, היא חשה כה מושפלת, כועסת ופגועה וכל שרצתה זה לסיים את הקשר איתו הכי מהר שרק אפשר. הצעתי לה, רגע לפני הגשת התביעה לביהמ”ש, לפנות לגישור- היא סירבה בתוקף והסבירה “אני לא רוצה לתקן את הקשר שלנו, לא רוצה ייעוץ זוגי, רק רוצה אותו מחוץ לחיי”. ולכן הוגשו תביעות לביהמ”ש.

1004חלפו שנתיים, התקיימו בינתיים שני דיונים בביהמ”ש והסיום לא נראה באופק. השופט, הציע לבני הזוג לפנות לגישור ואני, תומכת נלהבת בהליך הגישור עודדתי את הילה לשתף פעולה. בתחילה, היות והילה לא הסכימה לשבת בחדר אחד עם בעלה, נפגש כל אחד מהם בנפרד עם המגשר

לאחר סדרת פגישות בנפרד עם המגשר, הצליחו למצוא את נקודות המחלוקת העיקריות ולגבש הסכמות, אך לא בכך הסתיים הסכסוך. חרף כל הניסיונות והשיחות לא נמצאה נוסחת הקסמים ובני הזוג שבו לכותלי ביהמ”ש. השופט, שמע סקירה אודות התהליך הארוך שעברו בני הזוג והחליט כי טוב יעשו בני הזוג אם ישובו לחדרו של המגשר וישבו שם “עד ייצא עשן לבן”, וכך היה.

בעזרת המגשר, הגיעו בני הזוג להסכם אשר מכבד את הילה, משחרר אותה מהקשר בו מאסה אך גם מותיר אחריו שובל רגוע יותר של קבלת המצב והשלמה עימו ועם אבי ילדיה.

חשוב לראות שהליך הגישור הולך אחר ליבם של בני הזוג ויכול להוביל לגט כמו גם לשלום בית- אם חפצים הם בגישור על המחלוקות והמשך החיים המשותפים כך יהיה אך אם חפצים הם בסיום מוחלט של מערכת היחסים, כך ייעשה אך תוך הסכמות והדברות וללא כפייה ומאבקי כוח.

יש לציין שהליך הגישור אינו חלופי לטיפול זוגי עבור בני זוג המעוניינים לשקם את מערכת היחסים ביניהם אך שני תהליכים אלו יכולים להשתלב בהרמוניה זה בזו ע”י גילוי מחלוקות משמעותיות בעת הטיפול ופתרונן בין היתר ע”י הסכמים אצל המגשר.