בפסק דין תקדימי שיוצג על ידי משרדינו ודן בתביעת פיצויי נזיקין בגין סרבנות גט, קבע בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה כי אין צורך בפסק דין של בית הדין הרבני לשם תביעה נזיקית בגין סרבנות גט וכי די לשם כך, בנסיבות המתאימות, בהמלצת בית הדין לגירושין.

פסק הדין עסק בבני זוג נשואים שלהם שני ילדים משותפים. הבעל, הגיש תביעת גירושין ובה טען כי אשתו בוגדת בו עם חברה לחיים. לעומתו, טענה האישה בדיונים בביד”ר כי היא מעוניינת בשלום בית וסירבה לקבל את הגט.
בית הדין הרבני קבע שאפסו הסיכויים לשלום בית, שהסכסוך בין הצדדים הינו למעשה סכסוך כלכלי, שהתנגדות האישה נובעת ממניעים כלכליים ולפיכך ניתנה המלצה לצדדים להתגרש.

תמונה: nenetus

תמונה: nenetus

האישה עמדה על סירובה לגירושין בעקשנות והמשיכה לטעון כי היא מעוניינת בשלום בית. בעקבות הסירוב הגיש הבעל באמצעות משרדינו תביעה לפיצויי נזיקין לפיה אשתו מסרבת להתגרש ממנו בזמן שמנהלת רומן גלוי עם המאהב. המחלוקת העיקרית בפסק הדין הייתה בשאלה האם די בהמלצת ביד”ר לגירושין כדי להקים עילת תביעה או שמא יש צורך בחיוב.

המחלוקת בסוגיה לא נענתה בפסיקה עד ההכרעה בפסק הדין ובתי המשפט לענייני משפחה נתנו פסקי דין סותרים בעניין. בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל את תביעת משרדינו וקבע כי די בהמלצה של בית הדין הרבני בנסיבות המתאימות כדי להקים עילת תביעה לפיצויי נזיקי בגין סרבנות גט.

תביעה נזיקית בגין סרבנות גט יכולה להתבסס על מסגרת עוולת הרשלנות או על מסגרת של הפרת חובה חקוקה. הפרת חובה חקוקה יכולה להישען על חיוב בגט, אך משלא התקיים במקרה הזה התבססה התביעה על חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וכמו כן על מסגרת עוולת הרשלנות- בה בחר בית המשפט כחלופה הראויה ביותר לטעמו.

עוולת הרשלנות דורשת: חובת זהירות מושגית, חובת זהירות קונקרטית ונזק. הפסיקה הכירה בכך שבין בני זוג קיימת חובת זהירות מושגית הנובעת ממערכת היחסים המיוחדת ביניהם במסגרתה עליהם לנהוג אחד כלפי השנייה בכבוד ובהגינות כדי לנהל אורח חיים תקין. העובדה כי ניתן לראות באישה סרבנית גט על פי המלצת בית הדין הרבני מצביעה על הפרת חובת זהירות קונקרטית והנזק שנגרם לבעל בא לידי ביטוי בכך שלמרות שיוכל להינשא בשנית הוא עלול לשאת בחיובים כספיים הנובעים מהותו גבר נשוי ולהתקשות בנישואין שניים כשעדיין לא מוכר כגרוש.

בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענת המשרד והכיר בתביעה הנזיקית בהתבסס על עוולת הרשלנות גם בהיעדר חיוב ביד”ר. הוא התרשם שבבסיס סירובה של האישה עומדים שיקוליה להמשיך ולקבל מזונות מהגבר ושהסכסוך בין בני הזוג הוא ממוני בלבד. עקב כך דחתה הרשמת הבכירה את הבקשה לסילוק על הסף ואפשרה את תביעת הגבר לפיצויים נזיקיים עקב סרבנות הגט של אשתו.

משרד עו”ד אירית רייכמן מתמחה בדיני גירושין וסרבנות גט זאת למעלה משלושה עשורים, לצוות המשרד ניסיון מצטבר רחב בתביעות פיצויים בגין סרבנות גט בהליכי גירושין ובמצבים ייחודים.