ביהמ”ש קבע בפסק דין תקדמי ביותר כי על אף שדירת המגורים נרשמה על שם אמו וסבתו של הבעל, אופן רישום הזכויות בדירת המגורים ישונה ע”ש הבעל והאישה בחלקים שווים.

משרד עו”ד אירית רייכמן ושות’ זכה בחודש ספטמבר 2016, בפסק דין תקדימי ביותר כאשר ייצג את האישה ובמסגרתו קבע ביהמ”ש כי אופן רישום הזכויות בנכס לפיו דירת המגורים נרשמה על שם אמו וסבתו של הבעל, אינו הקובע וכי מדובר בדירה משותפת לבעל ולאישה גם יחד.

הליך הגירושין החל בכך שהבעל עזב את האישה לאחר שבגד בה וטען למלוא הזכויות בדירת המגורים אשר הייתה רשומה ע”ש אימו ז”ל וסבתו ז”ל, ואותה טען כי ירש במלואה בצוואה שהותירה אחריה אימו ז”ל.

לפני הנישואין התגורר הבעל עם סבתו ואימו, בדירת מגורים שנרכשה באמצעות משכנתא ונרשמה ע”ש אימו וסבתו (להלן: “הדירה הישנה”) מכיוון שהיו עולות חדשות ובעלות תנאים מועדפים בלקיחת משכנתא, בפועל הבעל הוא ששילם את החזר המשכנתא מחשבון בנק על שמו בלבד, כיוון שסבתו הייתה פנסיונרית שהתפרנסה מקצבת זקנה בלבד, ואימו עבדה בשכר מינימום.

1909-1כאשר החליטו הבעל והאישה להתחתן, היה ברור כי יצטרכו להמשיך ולהתגורר עם אימו וסבתו של הבעל אשר היו זקוקות להם הן מהבחינה הכלכלית והן לתמיכה חברתית-רגשית.

הבעל והאישה הלכו וכיתתו רגליהם למצוא דירת מגורים חדשה לרכישה בקרבת מקום מגוריהם של בני משפחת האישה (להלן: “הדירה החדשה”), ואכן נמצאה דירה מתאימה ואף בני משפחתה של האישה, לרבות הוריה והדודים, הגיעו לראות את הדירה בטרם נרכשה ולחוות דעתם.

בעת שנרכשה הדירה החדשה ערכו הצדדים שיפוץ אשר יועד לחלק את הדירה לשתיים על מנת שיהיה לאם ולסבתא מתחם נפרד בבית, הכולל מטבח ומקלחת, וכמו כן, כניסה נפרדת לבית המגורים.

הדירה החדשה נרשמה ע”ש אם הבעל והסבתא של הבעל על מנת שהזוג הצעיר יוכל להמשיך ולקבל את התנאים המועדפים במשכנתא ובהלוואות אשר הגיעו לאם ולסבתא כעולות חדשות.

לדירה החדשה נגררה המשכנתא מהדירה הישנה בה התגורר הבעל עם אימו וסבתו לפני הנישואים, וכמו כן נלקחה הלוואה ע”י בני הזוג אשר גם היו ערבים להלוואות שלקחו האם והסבתא ונגררו לדירה החדשה.

אביה של האישה ודודתה של האישה נרשמו אף הם כערבים להלוואות האם והסבתא של הבעל שנגררו מהדירה הישנה לדירה החדשה.

דודתה של האישה (אחותה של אימה) העידה בביהמ”ש כי היה ברור לה כי היא חותמת כערבה על מנת שהאחיינית האהובה שלה תוכל לרכוש דירה בבעלותה, ומעולם לא הייתה חותמת על ערבות מסוג זה עבור אימו או סבתו של הבעל אותן בקושי הכירה באותה תקופה, ועדותה זו נמצאה אמינה על ביהמ”ש.

לדירה החדשה עברו להתגורר הבעל והאישה, אימו ז”ל וסבתו ז”ל של הבעל. סבתו של הבעל נפטרה חודש לאחר המעבר לדירה החדשה, ואילו אימו של הבעל שהייתה בתה היחידה ירשה את חלקה בדירה.

בהמשך ולאחר מספר שנים נפטרה אימו של הבעל והשאירה אחריה צוואה לפיה היא מורישה את מלוא הזכויות בדירה לבעל, וזאת על אף שיש לה בן נוסף (אחיו של הבעל), עמו היא מצויה ביחסים טובים.

אחיו של הבעל, אף העיד בביהמ”ש כי ידע שהדירה שייכת לאמא שלו ואחיו וכי אחיו משלם משכנתא בדירה, לכן לא ציפה לקבל כל זכויות ירושה בדירה זו.

לאורך כל שנות הנישואין ובמשך 15 שנים התגוררו הבעל והאישה וגידלו את שלושת ילדיהם בשיתוף מלא. כמו כן טענה כי האישה כי הצדדים התנהלו בשני חשבונות בנק בהם שילמו את כל הוצאותיהם והוצאות הילדים, וכאשר נוצר גירעון בחשבון האישה היה הבעל מבצע העברה בנקאית ומכסה את הגירעון.

המשכנתא בגין הדירה החדשה שולמה מחשבון הבנק ע”ש הבעל לאורך כל שנות הנישואים.

ביהמ”ש קיבל את עמדת האישה אשר יוצגה ע”י משרד אירית רייכמן ושות’ וקבע כי מדובר בדירה משותפת לבעל ולאישה, וזאת לאור העובדה כי הצדדים התנהלו בשיתוף מלא, וכי עצם התנהלותם הכלכלית בשני חשבונות בנק נפרדים, אינה גורעת משיתוף זה. כמו כן נקבע כי על אף שהבעל שילם את המשכנתא מחשבון הבנק שבבעלותו, הוכח כי הצדדים התנהלו בשיתוף, ולכן קבע ביהמ”ש כי הצדדים שילמו יחדיו את המשכנתא לאורך כל שנות הנישואים.

כמו כן, לאורך שנות המגורים בדירה החדשה נערכו בה שני שיפוצים, והאישה הוכיחה כי נהגה בדירה זו מנהג בעלים והייתה זו שבחרה את המטבח ובהתאם לטעמה ובחירותיה שופצה הדירה.

טענותיו של הבעל לפיהן אימו שילמה לו במזומן ממשכורת המינימום שהרוויחה עבור המשכנתא בדירה החדשה, נדחתה בהיעדר כל הוכחה לתשלומים אלו. כמו כן, גם טענותיו של הבעל בדבר העובדה כי הצדדים חבים לעיזבון אימו דמי שימוש, נדחו ע”י ביהמ”ש.

ביהמ”ש קיבל את גרסת האישה אשר יוצגה ע”י משרד עו”ד אירית רייכמן ושות’, כי הדירה החדשה היא דירת הצדדים, וכי נרשמה ע”ש אימו וסבתו של הבעל משיקולים כלכליים גרידא של קבלת הטבות במשכנתא אשר הגיעו לעולים חדשים, וקבע כי על אף שהדירה החדשה נרשמה ע”ש האם ז”ל והסבתא ז”ל יש לשנות את הרישום בזכויות הדירה ע”ש הבעל והאישה בחלקים שווים.