בתמ”ש 22183-09 אשר ניתן בינואר 2012 ע”י כבוד השופט פיליפ מרכוס בבית משפט למשפחה בירושלים דובר במקרה של זוג צעיר באמצע שנות ה-20 לחייהם אשר נישואיהם נמשכו פרק זמן קצר של שנה אחת תמימה.

בין הזוג נפער קרע בלתי ניתן לאיחוי לאחר שבעקבות חשדותיו של הבעל כי אשתו הטריה בוגדת בו, עקב אחריה וראה אותה מתגפפת עם חבר לעבודה עימו בגדה בו. בגידתה של האישה הוכחה בבית הדין הרבני אשר קבע כי האישה ביצעה מעשה כיעור ואיבדה את כתובתה.

0303-11האישה אשר בגדה בבעל לא הסתפקה בצער ובעוגמת הנפש והסבל הנפשי שגרמה לבעלה הצעיר, ביקשה לנצל את העובדה כי הבעל לא חתם עימה על הסכם ממון בנוגע לדירתו שנרכשה לפני הנישואים.

האישה פנתה להגיש נגד הבעל תביעה רכושית בבימ”ש לענייני משפחה במסגרתה ביקשה לזכות במחצית דירת הבעל אשר נרכשה מכספי הוריו טרם נישואי הצדדים וכמו כן ביקשה לעצמה מיטלטלין וריהוט יקר אשר היה בדירה ונרכש טרם נישואי הצדדים.

כבוד השופט פיליפ מרכוס קיבל את טענות הבעל אשר יוצג ע”י ב”כ עוה”ד אירית רייכמן וקבע כי מקריאה פשוטה של חוק יחסי ממון וגם מהגינותם של הדברים, המועד בו יש זכאות של בן זוג לחלק מנכס רשום על שם בן זוג האחר הוא יום הנישואין ועל כן דחה את תביעתה למחצית זכויות בדירה.

עוד פסק בימ”ש כי תקופת החיים ביחד לפני הנישואין, הכוללת פרק זמן שלאחר הצעת הנישואין וההחלטה להינשא, אינה חלה על פרקי הזמן בהם מתחיל המשטר של שיתוף דחוי על פי חוק יחסי ממון.

בימ”ש קיבל את טענת עו”ד אירית רייכמן ב”כ הבעל לפיה עצם המגורים יחד, לפני מועד הרכישה של הדירה אינם מצביעים אפילו על הסכם מכללא כי הדירה היא נכס משותף, או על כל זכאות של האישה להירשם כבעלים על מחצית הזכויות בדירה או כל חלק אחר בהן, או לפיצוי כספי בעניין זה.

כמו כן קבע בימ”ש כי מיטלטלין ופרטי רכוש יקרי ערך נוספים אשר הוכח לגביהם כי נרכשו לפני הנישואין ע”י הבעל ו/או לא היו שייכים לבעל והושאלו לצדדים ע”י הוריו של הבעל לא יחולקו ויאוזנו בין הבעל לאישה ויושארו בבעלות הבעל בלבד.