פסק דין מעניין הנדון בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב עסק בשאלה הנוגעת לביטוח חיים שהותיר מנוח לאחר פטירתו במסגרת תביעתה של אלמנתו של המנוח בה היא עתרה לקבוע כי היא זכאית למחצית מכספי הביטוח שהותיר המנוח.
הרקע בקצרה הינם של בני זוג אשר נישאו בנישואים אזרחיים בקפריסין בשנת 2008.
לאיש בת מנישואיו הראשונים ולאישה בת מקשר קודם.
בשנת 2018 האיש שם קץ לחייו עת היה בן 55 שנים.
בטרם פטירתו ערך האיש צוואה בה פירט את חלוקת עזבונו ומתן הוראות לביצוע הצוואה.
בצוואה שערך האיש נכתב כי הוא הוא מוריש את כל עיזבונו לבתו היחידה לרבות את ביטוח חיים למעט החלקים שציווה לאחרים.
לגבי ביטוח החיים, האיש הוריש בצוואתו את כספי הביטוח לאישה, לבתו, אחותו, אימו, גרושתו ושניים מדודיו.
האיש בנוסף, דאג לעדכן בטרם פטירתו את המוטבים בביטוח החיים בהתאם לצוואתו.
ביטוח החיים אותו הוריש האיש, הינו ביטוח מסוג "ריסק" (סיכון) שאינו כולל בתוכו רכיב של חיסכון.
לאחר מותו של המנוח, התובעת הגישה לתביעה לבית המשפט לענייני משפחה בה ביקשה לקבוע כי כספי ביטוח החיים משותפים לה ולמנוח ולכן יש לאזנם בהתאם להוראות חוק יחסי ממון, משום שהם נצברו במהלך חיי הנישואין.
האישה התבססה בתביעה על הסדר איזון המשאבים הקובע כי עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג, זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שווים של כלל נכסי בני הזוג, למעט נכסים המנויים בחוק וביטוח החיים אינו נכלל בהם.
בית המשפט דחה את תביעתה של האישה וקבע כי הזכות לקבלת כספי פוליסת ביטוח חיים מסוג ריסק, שייכת למוטבים שנרשמו בפוליסת הביטוח ולא למבוטח לכן היא אינה באה בגדר "כלל נכסי בני הזוג".
כספי ביטוח חיים מסוג "ריסק" הם כספים שהזכות לקבלתם נולדה רק עם פטירתו של המבוטח לכן הם אינם משקפים את זכותו של המוריש עצמו לכן הוא מוחרג מהעיזבון.
בפסק הדין בית המשפט הבחין בין סוגי הביטוחים השונים, כאשר להבדיל מקצבת שארים בפנסיה תקציבית, הזכות לקבל כספי בטוח חיים אינה חלק מתנאי העבודה של בן הזוג שנפטר ולא מדובר בכספים שנחסכו במהלך הנישואין כתוצאה ממאמץ משותף.
על פי חוק חוזה הביטוח מבוטח בפוליסת ביטוח חיים רשאי לקבוע את זהות המוטבים ואינו מחויב לקבוע כי המוטבים יהיו בן זוגו או ילדיו דווקא.
בית המשפט התייחס לעובדה כי חלק מפרמיית ביטוח החיים שולמה במהלך נישואי בני הזוג אך קבע כי אין בכך כדי להפוך את הזכות לקבלת כספי ביטוח מסוג ריסק לנכס בר איזון, שכן ככלל, אין מניעה כי בן זוג יוציא במהלך הנישואין מכספו עבור רכישות כאלה ואחרות.
לאור כל זאת בית המשפט קבע כי כספי ביטוח החיים אינם חלק מעיזבון המנוח ויש לחלקם למוטבים הרשומים אצל חברות הביטוח.
