האם ניתן לבטל הסכם מתנה לאחר שהזכויות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין?

האם ניתן לבטל הסכם מתנה לאחר שהזכויות נרשמו בלשכת רישום המקרקעין?

לבית המשפט לענייני משפחה בקריות הוגשה תביעה על ידי תובעת אשר העניקה לבתה שתי דירות במתנה וללא תמורה. מספר שנים לאחר החתימה על הסדרי המתנה, נרשמו הזכויות בדירות על שם הבת. האם הגישה תביעה ובה ביקשה לבטל את המתנה לאחר שכבר נרשמו על שם בתה הזכויות בדירה בלשכת רישום המקרקעין.

במהלך ההליך המשפטי, האם נפטרה ושני בניה, האחים של הבת המשיכנו לנהל את ההליך בשמם של אמם, בתור יורשיה. עיקר טענות התביעה מסתכמות בעתירה לבטל את הסכמי המתנה עליהם הוחתמה האם על ידי הבת במרמה וזאת מחמת השפעה בלתי הוגנת, ויתר עילות הביטול הקיימות בחוק החוזים: עושק, כפיה, הטעיה וטעות. חוק המתנה קובע כי מתנה היא הקניית נכס שלא בתמורה, כאשר מתנה נגמרת בהקניית דבר, המתנה על ידי הנותן למקבל תוך הסכמה ביניהם שהדבר ניתן במתנה.

חוק המקרקעין, מבדיל בין עסקה אשר נגמרה ברישום בלשכת רישום המקרקעין אשר נחשבת כזכות קניינית, לבין עסקה אשר טרם נגמרה ברישום אשר הינה רק התחייבות לעשות עסקה בבחינת זכות אובליגטורית. באותו פסק הדין, מאחר והזכויות אשר הוענקו לבת נרשמו על שמה בלשכת רישום המקרקעין, המדובר במתנה אשר הושלמה לכאורה ולא רק בהתחייבות לעסקת מתנה.

על פי הוראותיו של חוק המתנה, כאשר עסקת המתנה הושלמה, נותן המתנה אינו יכול לחזור בו מהמתנה, זאת להבדיל מהתחייבות ליתן מתנה. חוק המתנה אינו מתייחס לסוגיית גמירות הדעת והמסוימות, כלומר לשאלה האם התובעת אכן התכוונה בדעתה ליתן מתנה, לכן נאלצה הפסיקה להשלים את החסר תוך קביעה כי בעניינים בהם חוק המתנה שותק, יחולו הוראות חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973. בית המשפט לענייני משפחה התרשם וקבע כי הסכמי המתנה נחתמו תחת עושק והשפעה בלתי הוגנת ודינם בטלות.

עריכת הסכמי המתנה לא נבעו מרצון האם, אלא אך מאינטרס הבת להבטיח כי הדירות יישארו בבעלותה. האם לא ידעה לקרוא בעברית או להבין טקסטים בעברית, כל שכן מסמכים משפטיים כגון הסכמי מתנה. בית המשפט סבר לאחר שמיעת הראיות כי האם נווטה על ידי הבת לחתימה על המסמכים, ללא יכולת להתנגד ואף ללא ידיעה ברורה על מה היא חותמת. מעדויות הצדדים עלה כי הבת הפעילה על אימה לחץ של ממש בעת החתימה על הסכמי המתנה.

לנוכח מסקנה זו אליה הגיע בית המשפט, נקבע כי הסכם המתנה מבוטל על אף שהדירות נרשמו על שם הבת בלשכת רישום המקרקעין זאת מאחר ומדובר בעסקה שנעשתה תחת עושק והשפעה בלתי הוגנת אשר בהתאם להוראות חוק החוזים הן בטלות.

שיתוף:

פוסטים נוספים

יצירת קשר

נגישות

הרשמו לניוזלטר של אירית רייכמן ושות' - משרד עורכי דין

רוצים להתעדכן בפסקי דין חדשים ופרשנויות בתחום דיני המשפחה והגירושין? הירשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו את כל החדשות ישירות למייל.